ארכיון חודשי: נובמבר 2013

רשומה אופטימית על תבוסה צורבת

שלי יחימוביץ' ואני

כל חברי שואלים אותי לשלומי לאחר התבוסה של שלי יחימוביץ' לבוז'י הרצוג בבחירות הפנימיות למפלגה.

היו כאלה שחששו להתקשר. היו מעטים מאד ששמחו לאידה ובחרו להתרחק ממני בתקופה זו כדי לא להכאיב לי יותר.

אז הרשימה הזאת נועדה לתת לכולם תשובה לשאלה.

אני מודה שלא ציפיתי לכך. הייתי משוכנעת בניצחונה. כמי שניהלה את המטה של שלי יחימוביץ' במודיעין יחד עם קבוצה איכותית ומקסימה של אנשים נוספים, ראינו היטב במהלך תהליך האיתור של התומכים בשלי מתוך כלל חברי מפלגת העבודה בעיר את כמות התומכים הגדולה שהיו לה, והדבר עודד אותנו מאד. התקשרנו במהלך החודש שלפני הבחירות ושאלנו אותם במי הם תומכים ובתוכנת המחשב שלנו 'נצבעו' יותר ויותר שמות.

במודיעין אחוז ההצבעה היה גבוה יחסית לארץ, אך עדיין מעל 50 אנשים שהגדירו את עצמם כתומכים לא טרחו לבוא ולהצביע למרות שהמרצנו אותם לבוא ולבטא את זכותם הדמוקרטית.

כשהבחירות הסתיימו ידענו שיש מרוץ צמוד ממה שתיארנו לנו מלכתחילה.

הספירה האיטית של הקולות נמשכה כל הלילה, ולפנות בוקר הסתמנה התמונה הסופית. שלי יחימוביץ' הובסה ע"י בוז'י הרצוג ומתנגדיה.

בבחירות הכלליות, כשיאיר לפיד זכה ביתרון על מפלגת העבודה, חשתי את אותה האכזבה. שאלתי את עצמי מה קורה לעם הזה. למה הוא כזה כפוי טובה. איך הם לא מזהים אישה שנלחמת כמו נמרה כדי להיטיב עמם? איך הם לא יודעים להבדיל בין טוב לרע? בין טפל לעיקר? מתעסקים בחיוכים שאיננה מחייכת, בחדות לשונה המאיימת, בשפתה הגבוהה ובמושגים המופשטים שבהם היא מדברת ולא במסר, לא במעשים ולא בחריצות עבודתה ועוד ועוד

עם הזמן שחלף החלו לבוא אלי אנשים רבים שהצביעו עבור יאיר לפיד ולא עבור מפלגת העבודה בראשותה של שלי והתנצלו.

ככה אני חשה עכשיו. מאוכזבת ומרגישה שגם הפעם הזמן יעשה את שלו, אנשים יבינו את הטעות שעשו מהר מאד ויתחרטו שנתנו למנהיגה הזאת להפסיד. רק הימים שיחלפו יגידו אם אני צודקת.

בשבת האחרונה הלכנו לפגוש אותה במפגש שאורגן במהירות כדי לאפשר לתומכים לשמוע ולדבר. נפגשנו בחצר הגדולה מאד של אחד החברים במפלגה ושלי יחימוביץ' , שהייתה זו ההופעה הראשונה שלה  לאחר התבוסה, לקחה את המיקרופון ודיברה אל כולנו. בשקט, בכוונה עמוקה והמון המון אהבה.

הנאום הזה שנאמה הזכיר לכולנו למה אנחנו שם. הוא היה מרגש, אמיתי, חכם ואצילי.

הבטתי באנשים שהיו שם, זקנים , מבוגרים וצעירים. כולם אנשים מאמינים. מאמינים בערכים. מונעים ע"י ערכים. אנשים שמכלים את זמנם הפנוי לטובת הכלל. רק זה היה כבר מרומם נפש.

ליקטתי עבורכם את עיקרי הדברים. מי שרוצה להבין מהי מנהיגות מוזמן לקרוא היטב, ומי שרוצה לשמוע את כל הנאום כולו מוזמן להקשיב לו בYouTube .

מתוך הנאום של שלי יחימוביץ' לתומכיה לאחר התבוסה לבוז'י הרצוג בבחירות הפנימיות נובמבר 2013:

"…דמוקרטיה. אנחנו חיים נושמים ופועלים בתוך מפלגה דמוקרטית ולכן אנחנו מכבדים תוצאות של בחירות דמוקרטיות, מקבלים אותם ונרתמים מעתה לעשייה משותפת יחד עם היו"ר הנבחר…אבל דמוקרטיה היא דמוקרטיה היא דמוקרטיה …בי נשבעתי שלא אעשה ליו"ר הנבחר מה שעשו לי כשנבחרתי…בלי טלאים בלי דרישות לתפקידים בלי איומים בלי דרישות למספר שתיים משוריין…מנהיגות נבנית בהבניית דרך….הדרך שלנו משמעותית וקריטית לגורלה של החברה הישראלית. אנחנו נושאי הדגל ואנחנו חורשי התלם הארוך. אנחנו מאמינים בחברה מוסרית וצודקת ואנחנו מגשימים את הציונות כפי שהיא בעצם: ציונות סוציאל דמוקרטית.

צריך לקחת את הכישלון הזה בבחירות, וזה כישלון צריך לקרוא לו בשמו, בקונטקסט שלו. יש לנו דרך ארוכה לעשות. הנתיב שלנו הוא נתיב בהיר. אנחנו יודעים במה אנחנו מאמינים ולאן אנחנו לוקחים איתנו את החברה הישראלית. אנחנו לא נגררים לטרנדים ולאופנות. יש לנו דרך להוביל והיא דרך שהיא חיונית  כאוויר לנשימה לחברה הישראלית. דרך של צדק, מוסר, הוגנות, אחריות של המדינה שלנו לאזרחים שלה.

דרך שהיא פטריוטית ולאומית יותר מכל דרך אחרת דרך, שמאמינה שאסור שהחלשים יזרקו לשולי החברה.

דרך שמאמינה בשוויון בין בני אדם בלא הבדל גזע דת ומין. זה כתוב במגילת העצמאות אבל אנחנו מתרגמים את זה למעשים ולהליכה סיזיפית בתלם ואנחנו לא ניתן, ונעמוד כנגד כל הרוחות הרעות בחברה הישראלית, שמנסות לשים את האתוס הכל כך בסיסי הזה בצד. האתוס של ערבות הדדית של המדינה לאזרחיה בין אדם לחברו,  של העובדה הפשוטה שלאדם במדינה שלנו, שהיא רכה וצעירה, מגיעה מתוקף היותו אדם, קורת גג, פרנסה בכבוד, בריאות טובה- בין אם הוא עני ובין אם הוא עשיר- חינוך טוב לילדיו וגם תרבות והגשמה עצמית ולא לחיות כמי ששורד כל הזמן בשולי העדר רק כדי לשרוד.

לצערנו הולך ורב המספר של מי שמוטל בשולי הדרך…

במקום שבו יש חברה טובה הוגנת צודקת עם חלוקת משאבים הוגנת לאזרחיה, במקום הזה יהיו גם שגשוג ויזמות והמצאות ומדע ואוניברסיטאות טובות ומכונים כמו מכון וייצמן שיהגו המצאות מופלאות.

רק במקום הזה יהיה אפשר לעשות גם שלום אמיתי עם שכנינו.

שלום אמיתי מגיע מתוך חברה צודקת. חד הם. הם לא נפרדים…

המקום שלנו הוא מפלגת העבודה. מפלגת העבודה וערכי מפלגת העבודה הם הערכים שלנו.

אני מבקשת מכם, לא רק שלא להעלות על הדעת לעזוב את המפלגה אלא בדיוק ההפך. להיות עוד יותר מעורבים. עוד יותר דומיננטים. לגייס חברים חדשים, מתפקדים חדשים שהם בהשקפת עולמנו. אין מקום מתאים יותר. די להרפתקאות הפוליטיות. די למפלגות אופנה. די לטרנדים. אנחנו חברים במפלגה אמיתית. יש לה שורשים , יש לה הווה יש לה עבר ויש לה עתיד גדול ואתם העתיד של המפלגה הזאת. אתם בנוכחות שלכם.

 במפלגה הזאת יש מתח פנימי וזה מתח טוב. לפעמים בין ניצים ויונים, בין ניאו ליברלים עם חמלה ( דבר שאין בכלל בצד השני) לבין סוציאל-דמוקרטים כמונו,  ויש מקום לכולם תחת הגג הזה והתפקיד שלנו,כולם, זה לחזק את המפלגה הזאת…אין מפלגה אחרת בנוף הפוליטי הישראלי שראוי ונכון מבחינת תפישת עולמנו להיות בה. אנחנו פועלים מתוך המרכז ולא מתוך השוליים כי אנחנו מדברים אל כל החברה הישראלית. לא אל קבוצה אחת . לא אל קבוצת אליטה. אל כולם. אל כולם.

…התבוסה בבחירות הפנימיות האלה היא אבן נגף אחת בדרך הארוכה שיש לנו לעשות לתיקון פניה של  החברה הישראלית ומדינת ישראל שאנחנו אוהבים אותה ומסורים לה."

אלו הם עיקרי נאומה מרומם הנפש של שלי יחימוביץ' יומיים לאחר שהובסה בבחירות הפנימיות ע"י בוז'י הרצוג.

מי שחיפש ברשימה הזאת חשבון נפש לא ימצא אותו. השבוע אני מרשה לעצמי להתאבל. חשבון הנפש יגיע ואיתו גם התובנות. מה קרה, למה קרה.

"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" אמר קוהלת, ועכשיו העת שלי להתאכזב. אך ההקשבה לנאום של שלי באותו הערב מרוממת את נפשי בכל פעם שאני חשה את חדות דקירתו של הכאב ומעלה על פני חיוך אופטימי.

מודעות פרסומת
מתויג , ,

שלי יחימוביץ'? כי היא באה לעבוד

אז מה אם אני עובדת בחינוך במשרה מלאה? אז מה אם אני מחנכת כיתה, רכזת מקצוע ומגישה 4 כיתות לבגרות? אז מה אם אני נשואה ואם לשלושה שעדיין זקוקים לי, למרות שגדלו.
זה לא משנה כנראה למי שהחליט שאני אהיה מנהלת הקמפיין של שלי יחימוביץ' לראשות מפלגת העבודה במודיעין.
הקמפיין האמיתי נמצא כולו ברחבי האינטרנט ובעיקר ברשתות החברתיות. מי שאינו מחובר, אינו מודע כלל לכך שיש בחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה בעוד שבועיים וחצי וקל לי לזהות את אלה שאינם מחוברים לרשת, כי כשאני מתקשרת להזכיר להם הם נדהמים:"מה?! עוד פעם פריימריז?!"
אז כן. עוד פעם פריימריז.
בחוקה של המפלגה נקבע, שבתוך 14 חודשים מיום הבחירות יתקיימו פריימריז לראשות המפלגה (במידה ומפלגת העבודה לא בממשלה), וכך מצאתי את עצמי שוב בסבך של הפריימריז.
רק לפני דקה סיימנו קמפיין לבחירות לממשלה, דקה לפני זה הצבעות פנימיות למועמדים להיות חברי כנסת ברשימת העבודה, דקה קודם בחרנו בשלי כראשת מפלגת העבודה ולא נשכח את הבחירות המוניציפליות והנה שוב.
המצחיק הוא שאין אף אחד שרוצה בזה. כולם סובלים מזה אבל נאנקים בשקט תחת ההחלטות שהם עצמם חוקקו בחוקת המפלגה.
לא עזרו לי כל נסיונות ההתחמקות.  האיום הגדול ששלי לא תיבחר לראשות מפלגת העבודה ,מבחינתי, הכריע את כל השאר וכך אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון שקועה עמוק בתוך פוסטים בעד ונגד שלי יחימוביץ מול בוז'י הרצוג.
-"אבל מה קרה לך עם שלי יחימוביץ'? פעם לא היית ככה בכלל!" אומר לי אחד הדודים שמנסה בכל כוחותיו לשמור אתי על קשר חם ומשפחתי למרות ההבדלים העצומים בדעות הפוליטיות שלנו.
-"פעם לא הייתה שלי יחימוביץ'", אני עונה לו.
ולמה שאני אנסח שוב את מה שהצליחו מאות פוסטים לנסח טוב ממני ברשת? הנה מעט טעימות מפוסטים נבחרים שמסבירים מה קרה להם עם שלי יחימוביץ.
ח"כ סתיו שפיר : "…וכדי שננצח אנחנו צריכים את שלי בהנהגת המפלגה. כדי להמחיש מה זו הפוליטיקה הזו, הפוליטיקה החדשה שכל כך הרבה דיברו עליה, אבל מעטים הם הפוליטיקאים שבאמת עושים אותה ומקיימים אותה ביומיום שלהם.
בצניעות הדרך, באמת המילים ובנכונות האידיאולוגית באמת לשנות."
רמי הוד, חבר בכח לעובדים :"…מטרת התמיכה ביחימוביץ' היא להבטיח שתהיה בישראל מפלגה סוציאל-דמוקרטית שלא מתרפסת בפני ההון-שלטון, פועלת למען מדינת רווחה ולא חוזרת על טעויות העבר שהובילו את העבודה להיות צל חיוור של הימין הכלכלי."
ח"כ עמר בר-לב:"…אין לי ספק כי לשלי יש את התכונות המנהיגותיות, את הנחישות ואת היכולות בכדי להוביל את המפלגה כגוף אפקטיבי ובעל השפעה מכרעת.
כמי שיצא לו לראות מנהיגים ברגעי משבר והכרעה, וכמי שיצא לו לעמוד לצידה של יחימוביץ' לאורך השנה האחרונה, גיליתי אצל שלי יכולת אמיתית לתפקד בקור רוח, בנחישות ובמנהיגות בסיטואציות מורכבות ולא פשוטות גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית, לקחת אחריות ולנוע קדימה…"
זיוה רחמים, מנהלת פרויקטים וחברה בצוות המתנדבים של שלי :"…"שלי היא המודל למנהיגה מכיוון שהיא באה לשרת עניין ולא את עצמה, מכיוון שהיא נאמנה לערכיה, מכיוון שהיא אמיצה ומקורית. שלי איננה חוששת לשחות כנגד הזרם, ולמנהיגים כמותה זקוקה מדינת ישראל כאוויר לנשימה. היא פוליטיקאית מבריקה, חרוצה ואמינה.
בשירותה בכנסת ישראל שלי הוכיחה שהיא פרלמנטרית בחסד, יבול החקיקה שלה מוכיח כי היא באה לעבוד…"
אור קשת, פעיל במפלגה:"…תרמתי 50 שקלים לקמפיין של שלי.
גם אצלי הכיס לוחץ, ובכל זאת תרמתי לקמפיין של שלי לראשות המפלגה. רוב הפוליטיקאים בכלל לא סופרים תרומה צנועה כזאת, כי את עיקר כספם הם מגייסים מבעלי הון ומקורבים. אצל שלי תרומה כזאת היא סטנדרט, משום שכוחה הפוליטי מבוסס עלינו – אנשים רגילים ואכפתיים, אנשים מהדלת ממול, כאלה שביכולתם לתרום תרומות צנועות."
קובי אוז, זמר ויוצר:"…שלי החזירה את הכבוד לעבודה ולערכיה".

אני מאלצת את עצמי להפסיק כאן למרות שהרשת מלאה בפוסטים רבים ראויים לציטוט. יש כאן קו מנחה.

כולם מזהים שסוף סוף הגיעה פוליטיקאית שהיא גם מנהיגה. הגיעה פוליטיקאית שיש לה חזון אידיאולוגי, אומץ לב, יושר וחריצות והיא באה לעבוד.

התכונות הללו הן אלה שיוצרות את הכריזמה שכל כך חסרה בפוליטיקאים האחרים. אותם פוליטיקאים שמעולם לא גרמו לי לכתוב יותר משורה אחת על פוליטיקה כל חיי.

מתויג , , , , , ,